1. רפואה מונעת בסין העתיקה – בעבר הרופא הסיני קיבל תשלום כל עוד המטופל היה בריא. אם המטופל חלה הרופא היה צריך לעשות כל מה שביכולותו על מנת שיבריא וזאת ללא תשלום, ולכן האינטרס שלו (הכלכלי לפחות) היה לשמור על המטופל בריא ככל הניתן.
  2. כלי דיקור (אקופנקטורה) – בעבר, נעשה בסין שימוש באבנים מחודדות, עצמות וקוצים, במקום במחטי דיקור חד-פעמיות וסטריליות, כפי שמשתמשים כיום.
  3. עובי מחט הדיקור הממוצעת – 0.25 מ"מ. לשם השוואה, עובי מחט תפירה הוא 1.02 מ"מ, ועובי מחט של בדיקת דם הינו 28 מ"מ. מטפל עם יד מיומנת מחדיר את המחט במהירות ולא יוצר תחושה של כאב. חשוב לציין שלאחר ההחדרה ישנם מטפלים אשר דוגלים ביצירת תחושה (המכונה דה צ'י) לא מדובר בכאב אלא בתחושות כמו נימול, עקצוץ וזרם, תחושות אלה תורמות להשגת אפקטיביות הטיפול.
  4. בשורת הרפואה הסינית במערב – נשיאה ה-37 של ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון, ביקר בסין בשנת 1971 בליווי העיתונאי ג'יימס רסטון. רסטון עבר ניתוח אקוטי להסרת התוספתן ואחריו הוא טופל בכאב הפוסט ניתוחי בדיקור הסיני. רסטון הרגיש הקלה ניכרת בעקבות הטיפול וכתב על כך בהתלהבות. כך בעצם הגיעה בשורת רפואה הסינית לארצות הברית ולמערב בכלל.
  5. מוליך להחדרת מחט – המקור לשימוש במוליך להחדרת המחט הוא דווקא ביפן. ראשוני המטפלים היפניים בדיקור היו בעיקר עיוורים, אשר למדו אודות הרפואה הסינית מנזירים סינים שהגיעו ליפן בעידוד ממשלת יפן שדאגה לפרנסתם של העיוורים. הם נעזרו בחוש המישוש המפותח שלהם על מנת להגיע לדיוק מירבי בהחדרת המחט. בין אותם מטפלים, נכלל Waichi Sugiyama, הנחשב גם כאב הרפואה היפנית, שהמציא את המוליך כדי לדייק את פעולת החדרת המחט.
  6. הכשרת מטפלים בדיקור הסיני בארץ – ישנם מוסדות לימוד המכשירים מטפלים בדיקור בקורסים קצרים של מספר חודשים או אף מספר מפגשים בודדים. לעומתם, ישנן מספר מכללות אשר דואגות לכך שהבוגרים שלהם ילמדו לא פחות מ- 3000(!) שעות אקדמאיות. מכיוון שאין גוף רשמי המפקח על מטפלים בתחום זה, האחריות לוודא מהי הכשרתו של המטפל/ת שלכם היא עליכם!

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *